ראשי > Uncategorized > ההיסטוריה של התקינות הפוליטית

ההיסטוריה של התקינות הפוליטית

כחלק מהנסיון להבין מהיכן מגיעה התקינות הפוליטית ומה מהותה, הרי קטע וידאו הבא המספר על ההיסטוריה של התקינות הפוליטית וחושף את שורשיה המרקסיסטיים (אגליטריים) באסכולת פרנקפורט:

התקינות הפוליטית היא חלק בלתי נפרד מאורחות התרבות במערב ורבים מכנים אותה "מרקסיזם תרבותי"; היא נאכפת ומתגלה באין-ספור תופעות ומופעים תרבותיים-חברתיים והיא חלק מהשיח היומיומי והאינטלקטואלי בין בני אנוש בעולם המערבי. היא קיימת במדע, בטכנולוגיה, בכלכלה, בפוליטיקה, בשוק, במכולת, בתאטרון, במוזיקה, בתקשורת הכתובה, בטלוויזיה ובאינטרנט. כמובן, הפופולריות והתפוצה של התקינות הפוליטית לא מסתירים את העובדה שהיא אחת מהרעיונות האפלים והזדוניים ביותר שהומצאו אי פעם ולבטח אחד מהחזקים ביותר בהיבט שטיפת המוח. היא המאפיינת משטרים ואידאולוגיות אגליטריות (כמו ליברליזם או קומוניזם) שאינן מסוגלות להתמודד עם המציאות ולפיכך שואפות לטשטש, למחוק, ו"להעלים" הבדלים, נחיתויות וחולשות מוחשיות בבני אדם (גם בדרך של "אפליה מתקנת") ובכך – גורמת לנזק מערכתי היקפי שכן היא מנציחה את חוסר היכולת להתמודד עם עובדות קשות שסותרות כל נראטיב ליברלי (כלומר – פלבאי) אך חשובות להמשך קיומה של החברה, לשפיותה וחיוניותה.

***

התקינות הפוליטית היא למעשה התגובה הפסיכולוגית המובנית מאליה של ה"עבד" הניטשאני והיא קיימת אצל כל בני האדם במידה כזו או אחרת, מרחפת לה בין מבוכיהם הנוירוניים. היא מבעבעת כאשר בני אנוש יראים מפני בולענות החברה האנושית והמציאות החברתית הכוללת תחרות, כשלון ומפלות. אכן, מתוך בעתת הבריות שמא יצביע אדם או קבוצה ויאמר לאדם אחר או מקבץ אחר שאינו "משתלב" היטב בסטנדרט חברתי או תרבותי לשהו, שהוא אינו ראוי ליחס שווה, הוגן ו"צודק", שהוא מפגר מאחור ונכשל – נולדה התקינות הפוליטית. תקינות פוליטית היא ביטוי של סלידתו של האדם מהמציאות האבולוציונית עצמה.

***

תקינות פוליטית היא אנטי-מדעית ומיזו-לוגית. כל מי שגורס שהבדלים בין בני אדם לא קיימים, לא חשובים או שטחיים או אינם ראויים ואין לאפשרם, חותר נגד תגליות ומחקרים מדעיים מודרניים שקובעים כי הבדלים ביולוגיים ומשום כך – פסיכולוגיים, קוגנטיביים והתנהגותיים, קיימים בבני אדם. יתרה מכך, תקינות פוליטית היא מיזו-לוגית משום שהיא דוחה את המנגנון המדעי הבסיסי של הבנת המציאות על בסיס מכניזם סיבתי, דרך היסקים קוהרנטיים, עקביים ורציפים – למען דוגמה שמטרתה היא ליצור מצב של "הוגנות" א-סיבתית. הוגנות שכזו לא רק שמתעלמת מהסיבות ל"אי-שיוויון" וחוסר הוגנות במציאות, אלא שהיא גורמת ליותר אי שיוויון וחוסר הוגנות ככל שהיא מתקיימת (מלחמת המעמדות, מלחמה אתנו-תרבותית).

***

תקינות פוליטית לא סותרת את העובדה שסטריאוטיפים או דעות קדומות הן נכונות מבחינה אמפירית. למעשה, זה אידיוטי לחשוב אחרת. מספיקה הישנות קבוצתית אחת של תופעה תרבותית או התנהגותית כדי שסטריאוטיפ יתקיים.

***

תקינות פוליטית היא היררכופובית, כביכול. למעשה, היא ביטוי פאסיבי-אגרסיבי: מתוך הפחד של בני אדם להימצא במצב נחות יותר והניסיון להימנע מפגיעה רגשית (פאסיביות), הומצאה המדיניות והטאבו של התקינות הפוליטית, שנועד לרומם ולאשש את ערכו העצמי של אדם כזה או אחר בחברה (כוונה אגרסיבית).

***

אף על פי שתקינות פוליטית היא עניין המוני והיא קשורה לרעיונות ליברליים כמו "סובלנות", "קבלת השונה" ובאופן כללי- שיוויון הדוניסטי, היא יותר מכל – תופעה אינטלקטואלית ואליטיסטית שמאפיינת את הנראטיב של השמאל הפוליטי (סוציאל-דמוקרטים, סוציאליסטים, מרקסיסטים וקומוניסטים). האליטה השמאלנית, ששולטת היום באוניברסיטאות, בתי המשפט ובכלי התקשורת, מיצבו קבוצות כאלה ואחרות בתור "קורבנות" של ה"פשיזם", האימפריאליזם, הקולוניאליזם והפטריארכליות הדורסנית של המערב. כל "רעה" ותחלואה של הקבוצות הללו נתפסות כתוצאה הלוגית הישירה של חוסר ההוגנות האכזרית של המערב – לא לנחשלות של אותן קבוצות "קורבניות". במידה כזו או אחרת, התקינות הפוליטית של האליטה השמאלנית ממצבות את האליטה הזו כתופעה אבסורדית עקב ההתנשאות הנרקסיסטית והיהירות כלפיי כל מי שאינו מסכים איתם ומכנות אותו "צר אופקים" או גזען, פשיסט, נאצי וכו'.

:קטגוריותUncategorized
  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: