ראשי > Uncategorized > המצב האנושי

המצב האנושי

1. בני המערב קיבלו חינוך בסיסי, חופשי יותר במערב, המבוסס על ערכים הומניסטיים-ליברלים כמו אהבת אדם, סובלנות, חמלה ורגישות – כמו גם על חינוך טכנולוגי או מדעי.
2. בני המערב מקבלים גישה כמעט בלתי מוגבלת לידע המצטבר של האנושות מזה אלפי שנים. הגישה הזו היא כמעט בלתי מוגבלת גם "פיזית" או "תנועתית" – אך גם "רוחני" או "קניינית". היום ניתן למצוא כמעט כל פיסת מידע בספריות או במרחב הוירטואלי. החינוך המערבי מתבטא באחוזי האנלפביות הנמוכים במערב. מעטים האנשים במערב שאינם יודעים קרוא וכתוב.
3. בני המערב קיבלו את היכולת לקבוע את מסלול חייהם באופן וולונטרי. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שלפרט יש מרחב פעולה, יכולת ואת הזכות לקבוע מי הוא יהיה.
4. כל הצרכים הבסיסיים ביותר לקיום (מזון, מים ומקום מחיה) של בני המערב נענו עד לרמה כזו שרמות התמותה של בני האדם במערב היא חסרת משמעות מבחינה ביולוגית (פחות מ%1). כשהצרכים הבסיסיים נענו, צרכים האבולוציוניים אפיקוראיים יותר הפכו לחלק אינטגרלי מהפעילות היומיומית של רוב בני האדם במערב. מדובר כמובן על סיפוקים ותענוגות המקושרים עם איכות חיים ואושר פרטי – כמו נסיוניות מינית, צרכנות "עודפת" וכו'.
5. ארגונים חברתיים, התקשרות, ממשלות ומוסדות רבים פועלים או מגוייסים למען צמצום פערים חברתיים ולמיגור מלחמת המעמדות – דרך פיזור של ההון הקפיטליסטי המצטבר בקרב כל שכבות החברה. לא תמיד זה צולח, אך זו מגמה שקיימת בכל מדינות המערב או העולם המפותח (כולל ישראל).

כל אלה הן תופעות מוכרות. אלה הן עובדות שנכונות לכל מדינה מערבית "נאורה" ומפותחת. התופעות הללו הן חלק מהאבסורדיות של ה"מצב האנושי". בני המערב קיבלו פריווילגיות וזכויות חסרות תקדים במונחים היסטוריים – ועדיין רובם שוכחים, מתעלמים או בוחרים להתנהג בצורה טיפשית, נשבים בקלות ע"י הבטחות כוזבות של פוליטיקאים, תאגידנים ובעלי הון שונים, כנועים לתרבות שטחית ורדודה של חדלי אישים מנוצנצים, תוכניות טלוויזיה רדודות וממים (טרנדים) חברתיים חסרי תועלת.

את המהפכה של 1789 ניתן לסכם בתמונות פשוטות כמו זו

אי אפשר להתעלות מעל המצב האנושי, במתכונת ליברל-דמוקרטית. המצב האנושי הוא בלתי-חשיל ומהווה חלק מהתרכיב הביולוגי של בני האדם. זה כולל תכונות אופי כמו אימפולסיביות או יכולת קוגנטיבית כמו אינטליגנציה. למעשה, התכונות הללו (יכולת לדחות סיפוקים ולהתנהל בצורה רציונלית) הם, תאורטית ופוטנציאלית (למעשה, גם "דה פקטו) מוגבלים לקבוצות מוגבלות או פלחים מסויימים בחברה ולא ניתן להנחילם בקרב כל בני האדם או רוב בני האדם. משום כך – אלה הן מטרות אוטופיות; או במילים אחרות "מטרות שלא ניתן להשיגן". לכן, ארגונים חברתיים, הוגים, אינטלקטואלים ואנשי תקשורת השואפים להנחיל ברוב בני המערב את התכונות הנ"ל – הם למעשה שרלטנים או חולמים אוטופיים תמימים שמטרתם היא צבירת כוח או רדיפה אחר אידאלים שלא ניתן להשיג.

אתה יכול לחנך אנשים איך לקרוא ולכתוב, לומר להם מה לקרוא, איך לכתוב ולתת להם את האפשרות הבלתי מוגבלת לעשות כן. אתה לא יכול ללמד אותם לחשוב בצורה ביקורתית יותר.
אתה יכול לחשוף אנשים לזכויות והזדמנויות בחייהם. אתה לא יכול לחנך אותם לדעת לנצל בצורה מיטבית את ההזדמנויות שניתנו להם.

:קטגוריותUncategorized
  1. פלוני
    יוני 27, 2011 בשעה 7:05 pm

    "אתה יכול לחנך אנשים איך לקרוא ולכתוב, לומר להם מה לקרוא, איך לכתוב ולתת להם את האפשרות הבלתי מוגבלת לעשות כן. אתה לא יכול ללמד אותם לחשוב בצורה ביקורתית יותר."

    לא מסכים. אולי ההתנסות שלך עם מערכת החינוך לא השאירה עליך רושם טוב, אבל חינוך בהחלט יכול (וצריך) לפתח מיומנויות חשיבה – חשיבה מדעית, ביקורתית, תקרא לזה איך שתרצה. (זה תלוי כמובן בפוטנציאל השכלי של התלמידים ובסביבת הלימודים, אבל ברמת העקרון – מורים טובים יכולים להקנות הרגלי חשיבה טובים יותר.)

    • יוני 28, 2011 בשעה 5:25 pm

      כוונתי במשפט הזה היא לומר שבסופו של דבר, לחינוך כמו גם לגורמים סביבתיים יש השפעה יחסית קטנה על היכולת של אדם לבקר, לנתח ולהבין נושאים בצורה היקפית, עמוקה ו"רב-מימדית". הסיבה לכך נעוצה בגנטיקה של בני האדם וב"חומר הגולמי" שקיים בכל פרט. משום כך, חינוך אולי יכול לתת את הכלים בסיסיים למי שיש לו את החומר הגולמי, אבל כשזה נוגע לכל השאר – השיפור יהיה יחסית זניח או במקרה הטוב "סביר" ולא יותר. אכן, יש "רוביקון" קוגנטיבי שהאנושות לא חצתה ואולי גם לא תחצה:

      http://alfin2100.blogspot.com/2011/05/flynn-effect-contradicts-heritability.html

      כפי שניתן לראות, החלקים שקשורים לתבונה יותר מכל (האונות של האינטליגנציה ה"נוזלית", כלומר היכולת להבין דפוסים חדשים, "להבחין בעקרון" ולפתור בעיות) הם בעלי מרכיב גנטי דומיננטי מאוד (האונה הקודקודית האחראית בדיוק על כישורים מתמטיים, לוגיקה ותפיסה מרחבית, המהווים את הבסיס לחשיבה מדעית וביקורתית, היא גנטית ב85%~).

      רוב השיפורים הקוגנטיביים ב-IQ חלו בעקבות שינויי תזונה – שהפכה לעשירה יותר בחלבונים ושופעת יותר באופן כללי, כמו גם – תרומה מסויימת של חינוך וחשיבה לתכנים ידעניים למיניהם, המעלים את ההיכרות עם שאלות הנושאות מטען "תבוני" (או מטען g, כאשר האות g מסמנת את הביטוי General Intelligence במטען g הכוונה היא לשאלות המאתגרות את נבכי התבונה). פסיכולוגיים קוגנטיביים / פסיכומטריקנים מכנים את זה "אפקט פלין" (Flynn Effect). הגבול של "אפקט פלין" מסמן את מחסום הקוגניציה כאשר זו נחסמת או נעצרת בעלייה של 15 נקודות עד ל"ממוצע" של 100 IQ. אחת העדויות לכך שזה אכן המחסום, היא העדות האמפירית שממוצע הIQ דווקא יורד ולא עולה יותר:

      http://www.telegraph.co.uk/education/educationnews/4548943/British-teenagers-hav/e-lower-IQs-than-their-counterparts-did-30-years-ago.html

      שורה תחתונה: יש גבול ברור למדיי שהגנטיקה מציבה.

      הצעת ייעול: במקום לנסות לשפר אנשים ולחנך, מטרה שיש לה גבולות ברורים ואף פעם לא תהפוך את האנושות לחכמה יותר, שקולה יותר ומאוזנת יותר (ובכך ימשיכו כל מיני מאבקי מעמדות מיותרים, מדיניות רווחה בזבזנית ומימון של פרזיטיות, חוסר תועלת והשתרצות של אידיוטיות) ולעולם לא תוכל לחלץ אותנו מה"מצב האנושי" עליו אני מדבר (רק לשפר באופן יחסית "זניח" את המצב הקיים), עלינו לפנות לתהייה פשוטה: האין זה הגיוני יותר לגרום לאנשים מסוג X להתרבות יותר מאנשים מסוג Y? כנראה שהתהייה הזו תשהה בצללים לתקופה בלתי משוערת, בעוד החברה המערבית לא מקבלת את העובדה ש"חינוך" או גישת הטיפוח היא מוגבלת (מה שלא הופך אותה ללא נחוצה, אלא לפחות יעילה).

  2. פלוני
    יולי 7, 2011 בשעה 9:59 am

    "שורה תחתונה: יש גבול ברור למדיי שהגנטיקה מציבה."
    הוא שאמרתי: "זה תלוי כמובן בפוטנציאל השכלי של התלמידים". לא חלקתי על נושא הפוטנציאל הגנטי אלא על כך ש"אי אפשר ללמד אנשים לחשוב בצורה ביקורתית יותר".

    עכשיו להשבחת הגזע… כן, יש ברעיון הזה משהו מבטיח, אבל לדעתי כל נסיון כזה נידון לכשלון (מהרבה, הרבה בחינות, שאני לא הולך להתייחס אליהן עכשיו). אבולוציה אמיתית היא אקראית – פשוט לא ניתן לקבוע את הפקטורים שהופכים "אנשים מסוג X" למותאמים יותר מבחינה הישרדותית מ"אנשים מסוג Y". כן, תבוניות/אינטיליגנציה מבדילה בין האדם לשאר היצורים (בהכללה גסה), ולכן זה נשמע הגיוני שאנשים שנמצאים בסקטור הימני של עקומת הIQ מותאמים יותר מאלו שבאזורי האמצע/שמאל של הסקאלה. אבל אבולוציה פועלת בדפוסים אקראיים שנמצאים הרחק מעבר ליכולות ה"חיזוי" שלנו. יענו אי אפשר לדעת אם דווקא אצל חלק מהאנשים הפחות "איכותיים" בעינייך נמצא הגורם הגנטי שיעזור למין האנושי לשרוד את המשבר האבולוציוני הבא. ברירה טבעית מבוססת על עקרון הישרדות המותאם, לא הישרדות החזק (חוזק מתבטא גם באינטיליגנציה כמובן), ומהבחינה הזאת אבולוציה לא עושה חשבון.

    כשאתה מצמצם שונות (biodiversity), אתה מדכא את החיים עצמם; אתה מקטין את הסיכוי להימשכותם. זו פעולה הפוכה ומנוגדת לחלוטין לאבולוציה.

    • יולי 7, 2011 בשעה 4:43 pm

      א. מובן. הניסוח היה בעוכריי, אך כוונתי הייתה שאינטליגנציה יוצרת תקרת זכוכית לחינוך ביקורתי. את הנקודה הזו רציתי לחזק בתגובה הקודמת.

      בנוגע ל"השבחת גזע":

      ב. הסיפור הוא פשוט: בקבוצה של הומנידים (שים לב, אנחנו מדברים פה על יצורים בי-פדליים שנכנסו לנישה הקוגנטיבית) חלה מוטציה גנטית שהביאה לידי ביטוי תכונות שהתבררו כאדפטיביות ורצוות מבחינה הישרדותית. כדאי שהן ימשיכו להתקיים ולעבור הלאה, התחולל "בידוד" של התכונה בתוך שבט או קבוצה מסויימת. פרטים בעלי יתרון אבולוציוני העבירו את הגנים הלאה. אחרי מספר דורות – נוצרה קבוצה של אנשים בעלי תכונות דומות. בהמשך, קבוצה זו או אחרת של בני אדם התפצלה מקבוצת המקור, כתוצאה מלחצים אבולוציוניים מגוונים ("תאוריית היציאה מאפריקה" היא כנראה דוגמא טובה לכך). כך החלה השונות. שונות מתחילה מזיווג של יצורים קרובים מאוד מבחינה גנטית, שבהמשך מתפצלים, מתרבים בתוך עצמם וממשיכים להתפצל.

      אי לכך, הטיעון "בעד המגווניות" הוא לא יותר מתפיסה מוטעית. אאוגניקה לא תצמצם שונות, משום שבני אדם עדיין לא זהים. כמו כן, גם אם מיישמים מדיניות אאוגנית על האוכלוסיה – היא כנראה תחול על נתח לא מבוטל מהאוכלוסיה (גם 20% מהאוכלוסיה זה מספיק בשביל להמשיך ולקיים את המין בצורה יותר מטובה).

      ג. "ברירה טבעית מבוססת על עקרון הישרדות המותאם, לא הישרדות החזק (חוזק מתבטא גם באינטיליגנציה כמובן), ומהבחינה הזאת אבולוציה לא עושה חשבון."

      נכון, ואינטליגנציה היא תכונה שסיפקה התאמה הישרדותית, הבטיחה את הישרדותו של רוב המין (באופן כללי) ונתנה לו את שמו: הומו ספיאנס. אם אנחנו הולכים לפי עקרון התאמתי, אז אינטליגנציה היא תכונה של מתאימים (ולעיתים יש קורלציה בין "חזקים" למתאימים, כידוע).

      תהית פעם מדוע רוב האנשים לא נמצאים בחלקים ה"בלעדיים" יותר בעקומת הפעמון (סטיית תקן אחת יותר מהממוצע)? ההסבר המתבקש: שבדרך כלל אלה שנמצאים ב"צד שמאל" של העקומה הם אלו שמתרבים יותר, ביחס לאנשים ה"חזקים" יותר. כאן עולה השאלה: אם הם פחות מתאימים (ו-סטטיסטית, הפחות "חזקים"), כיצד הם שרדו? לאורך ההיסטוריה, קבוצה גדולה של אנשים בכל חברה נתונה נעשנה על היצירתיות והבוהק התבוני של קבוצת מצומצמת של מנהיגים. כך למשל, בגלל הפיתוח הטכנולוגי, הגישה לטיפולים רפואיים מתקדמים והאמנסיפציה החברתית ש(כל) בני האדם (במערב) קיבלו החל מהמאה ה-18 יותר צאצאים של בני אדם מאמצע העקומה ו"מערבה" מהאמצע, יכולים לשרוד את תקופת הינקות, הילדות ולהגיע לבגרות מינית (וכמובן, לבחור באנשים הדומים להם כדי להביא עוד צאצאים מהסוג הפחות חביב). זו מגמה דמוגרפית שלילית מאוד, אך כזו שיש לה פתרון לא רע.

      ד. כל מי שאי פעם התחנך על הרעיונות המוצעים בתורת הויכוח (Argumentation Theory) – יודע שטיעונים המבוססים על מידע בר שינוי ועל הלוגיקה ה"בלתי פורמלית", הם בגדר הצדקות שאין לקחתם כדבר מובן מאליו. משום כך, טיעוניו של הטוען הופכות לא קבילות בסיטואציות מסויימות. מכאן, שאין כל ערובה שנבואות עתידיות או הצעות עכשוויות מבטיחים איזשהי וודאות. אף על פי כן, המטרה היא לא להציע "מודל ודאי" לטענות, אלא להרכיב תאוריות ולהסביר תופעות באופן שיהיה חזק יותר הסברותית, כמו גם קוהרנטי ועקבי.

      משום שאני עובד לפי העקרון הזה, טיעונים שנוגעים ל"וודאות" או להיעדרה הם, מבחינתי, לא רלוונטים לסוגיות שאני מציג. נכון שאין לנו יכולות "חיזוי" מבריקות ואנחנו כבולים לעקרון אי הוודאות ולהסתברותיות. אז מה? כפי שכל וכחן יודע, אנחנו יכולים להסתמך על המידע הטוב והיעיל ביותר שיש לנו, כדי לגבש שיטות פעולה חברתיות, ברגע נתון. באופן ברור מאליו – הטבע האנושי והגנטיקה שלנו, בתור גורמים שבנקודה קפואה בזמן הם "בלתי חשילים" – יהוו עוגן דיאלקטי המשרתים מטרה שאתה פספסת. המטרה היא לא בהכרח לשרוד בעתיד איזשהו משבר אבולוציוני, אלא לכמת את התכונות הקיימות שלנו כדי להשתמש בהן בתור פתרון לבעיות חברתיות תוך אנושיות. באופן לא מפתיע, אינטליגנציה, בתור תכונה אולטרה-אדפטיבית וחיונית להצלחתו של המין ולהצלחתה של כל קבוצה במין האנושי, היא רצויה מאין כמוה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: