ראשי > Uncategorized > על חופש הביטוי והאמת של החברה

על חופש הביטוי והאמת של החברה

לפני שבועיים בערך הרשת געשה עקב התבטאויותיה של ח"כ אנסטסיה מיכאלי נגד הקהילה ההומו-לסבית. מעניין היה לראות כי הגולשים אשר הסכימו עם דבריה הרגישו כי עמדתה היא חלק ממערך של דעות שנהוג לדכא ולהשתיקו בימינו, בין אם ע"י הממסד והציבור הכללי. רוב התגובות אותם קראתי היו למעשה טוקבקים בפורטלים העבריים הגדולים והפופולריים, אך היה גם מאמר אחד, הג'יהאד הליברלי שמו, שמסכם באופן כללי את תחושותיהם של אותם הגולשים…לבטח ימנים / שמרניים. מאמר הדעה הזה זכה בעיקר לקיתונות של רותחין וטוקבקיסטים רבים יצאו להגנה על השקפת העולם הליברלית-דמוקרטית וניסו להעמיד את הכותב על טעויותיו. למשל, מגיב 260:

אנשים יוצאים נגד האמירות של אנסטסיה לא בגלל שהם "לא מסכימים איתן" והם גם לא נפגעים בגלל שהם "לא מסכימים איתן", אלא פשוט בגלל שהתוכן שלהן פוגעני בפני עצמו. הליברליזם אכן נושא על דגלו את חופש הביטוי: חופש ביטוי לדעות שונות ומנוגדות ככל שתהיינה. עם זאת, אמירות פוגעניות הן מעבר ל"הבעת דעה מנוגדת". אני יכול לא להסכים עם המדיניות המוניטארית של בנק ישראל ולצאת בהפגנות נגד כך – אין כאן משום פגיעה בקבוצה – זאת הבעת דעה לגיטימית. אמירות של אנסטסיה הן לא יציאה כנגד מדיניות, הבעת עמדה פוליטית או השקפת עולם אישית. גם אם הן מבטאות השקפת עולם אישית, הן גם מסיתות, פוגעניות וכן – חשוכות.

מגיב 110, משתמש באנלוגיות מתבקשות ומוכרות לדעותיה של מיכאלי:

האם כל דעה היא לגיטימית, גם כאשר היא שוללת את האחר? לפי ההיגיון שלך החוק הגרמני האוסר על תנועות נאו נציות פסול אף הוא, אם כל דעה לגטימית, מדוע שלא נאפשר להם חופש להיבחר? כנראה כל עוד מסיתים נגד קבוצות אחרות ולא נגד הקבוצה אליה אתה משתייך הכל בסדר.

מעלעול קצר בתגובות, ניתן להבחין כי לא מעט מגיבי-נגד העלו טענות דומות. דהיינו, שהתוכן האמור בדבריה של מיכאלי הינו פוגעני ומסית, ולפיכך הרי שאין בהתנגדות לדבריה פסול או נפשע, אין בכך הפרה של חופש הביטוי הליברלי או סתירה בתוך העקרונות הליברליים. כלומר, הם מביעים איזושהי הסכמה עם הכותב בדבר סתימת פיות.  קבוצת אחרת של מגיבי-נגד דברו על שגיאה עקרונית בניתוח כותב המאמר וגרסו שלא הייתה שום סתימת פיות או דיכוי מחשבתי והרי שההוכחה לכך היא ההתבטאויות של אנסטסיה מיכאלי (ושל טוקבקיסטים אחרים התומכים בה וחופשיים להביא את דעותיהם). לדוגמא, תגובה 123:

אנסטסיה אמרה שהומואים הם אנשים חולים ושיש להמנע מלהציג אותם בטלוויזיה. דעתה נשמעה, שודרה, הוקרנה, הודפסה – קרוב לודאי שאין איש במדינת ישראל שלא שמע את דבריה. היא זכתה לכל חופש הביטוי שאדם יכול לייחל לו במדינה דמוקרטית. מעבר לכך, הדעה שלה שודרה ודווחה על ידי אנשי חדשות שרבים מהם הם גייז בעצמם אך מילאו את חובתם לדווח ולפרסם את דבריה של הח"כית.

ו-תגובה 118:

אפילו נתנו לך טור בוואי-נט, אתה מתבטא חופשי ואם מישהו מגביל את חופש הביטוי אז תסביר את המנגנון במקום לירות אמירות מתבכיינות ומופשטות לאוויר.

לראותי, הרבה טוקבקיסטים לא הבינו את האמור בכתבה והתעלמו מהמשפט הבא: "סוד הבעיה מונח בהיקף התמיכה שרעיונות מסוימים זוכים לה במרחב הציבורי." מה שכותב המאמר מנסה להסביר הוא שקיימת מגמה חברתית יחסית חדשה בעלת תודעה נורמטיבית ליברלית, שמונע הבעת דעות או מחשבות שמשתייכים לקבוצה גדולה של דעות שניתן לכנותן "שמרניות". המגמה הזו עוקפת את הזכות של כל אדם לחופש הביטוי, או אם לדייק – את הזכות התיאורטית, משום שהיא יוצר "טאבו" נגד דעות מהקבוצה השמרנית. מגיב 274 התייחס לעניין הזה:

כרגע, אפשר להביע דעות מסויימות שנחשבות ל"שמרניות" או "חשוכות" וכו'. עם זאת, ישנה מגמה לראות בדעות מסויימות ותפיסות עולם מסויימות נעלות יותר מאחרות(כל מה שקשור לליברליזם חברתי = היינו, שיוויון בין בני אדם, סובלנות, פלורליזם וכו'), והיא מתחזקת עם השנים. זה ה"גזרה הלגיטימית" של הדעות הרווחת בקרב הציבור.ברגע שאדם חורג מגבולות הגזרה, הוא יושמץ ויגודף עד שדעותיו תוקענה מין החברה והוא לא יוכל לבטא אותן בפרהסיה מבלי שיוקצה. זו, למעשה, סתימת פיות פאסיבית-אגרסיבית.

חופש הביטוי הינו חופש מוגבל ובעייתי הנתון לאבסורדיות עקרונית. במסגרתו, אפשר להביע דברי הסתה, לשון הרע ופגיעה שעדיין יחשבו לחלק ממנו (להרחבת הדעת בנושא: המאמר "חופש הביטוי ומגבלותיו" של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרן ברק). אנשים יכולים לטעון, בצדק מוחלט, כי חברה ליברלית או ממשלה דמוקרטית-ליברלית המונעת דעות גזענות / שמרניות, טוטליטריות, "חשוכות" וכו', בעצמה משתמשת במנגנון 'חשוך' ופרדוקסלי. אי לכך, המנגנון שעומד לרשות החברה הדמוקרטית-ליברלית כדי לעקוף את הבעיות הפילוסופיות של חופש הביטוי הוא חינוכי וחברתי. הוא מועבר במסרים סמויים וגלויים באמצעי התקשורת, במוסדות ההשכלה השונים ובשיח היומיומי הפשוט (אינדוקטרינציה, מישהו?). המנגנון הזה הוא שמחליש דעות אנטי-ליברליות מבלי לפגוע בעקרון חופש הביטוי עצמו, לכאורה. מדוע? כי גם כאן יש בעיה, אליה מתייחס מגיב 274:

כל זאת יעשה ההמון מתוך אמונה שדעותיו [של המביע] בהכרח שגויות (או, כל דעה שדומה או מזכירה את הדעה הזו, מבלי לבודד אף מקרה לגופו או לנסות להבין את ההגיון שעלול לעמוד מאחורי טענה שאולי חורגת מגבולות הגזרה). המנגנון שפועל כאן הוא דיקטטורי לחלוטין.

מה שמגיב 274 מנסה לומר (או לפחות כך אני מבין את דבריו) הוא שרוב האזרחים לא עושים הבדלה מהותית בין דעה לדעה ולא בוחנת דעות לגופו של עניין, לדקויותיה ולעקרונותיה. דבריו משקפים את מה שכותב המאמר ניסה להסביר  ע"י דגימה של 4 דעות שונות שבציבור הרחב ייתפסו כאנטי-ליברליות ולא נאורות: (1) הומוסקסואליות היא מחלה קשה, (2) אשה צריכה להישאר בבית עם הילדים, לגדלם ולטפח את הבית, ולא לצאת לעבוד, (3) בכל הקשור לקביעת ההחלטות בתא המשפחתי, הגבר הוא שצריך להחליט, (4) הפלה זה רצח, (5) לבישת בגדים חושפניים היא זילות לגוף ולאדם הלובש אותם. כלומר, ישנה למעשה "מקשה" אחת של השקפות עולם  שהופכת לסוג של טאבו עבור רוב האנשים.

אדגיש שוב כי כפי שמגיב 274 היטיב להביע, אנחנו עדיין לא שרויים בהשפעת הטאבו; זו מגמה. הסתכלות היסטורית על החברה במערב וגם בישראל [1] מגלה שמתחוללת ליברליזציה בציבור. דעות אנטי-שיוויוניות, אנטי-טולרנטיות, אנטי-פלורליסטיות שוקעות להן לאיטן באופק החברתי מתוך אמונה שאין בהן מיל של אמת, צדק או מוסר. כותב המאמר גם כן מתייחס למגמה הזו, ולא למצב סופי כשהוא טוען ש"בימי הביניים, הרעיונות השמרניים הקיצוניים היו המיינסטרים, וכל חריגה מהם הייתה מרעידה את אמות הסיפים וגוררת התקפה חריפה נגד החורגים. כיום המצב הפוך והרעיונות הליברליים הם המיינסטרים."

האזכור של ימי הביניים ושל "דיקטטורה" הוא לא מקרי ותלוש מהמציאות. התהליך הליברלי שמתחולל שם בחוץ, תאמינו או לא, מראה תכונות שדומות (לא זהות, כמובן) למה שקרה בימי הביניים או למשטרים פשיסטיים. לעניות דעתי, זו למעשה הדרך היחידה בה הדמוקרטיות הליברליות יכולות לשמור על עצמן: הן שוללות כל מה שלא דומה להן דרך הצגתו כלא הגיוני ולא מוסרי. החמור מכך הוא שהן עושות זאת גם על חשבון האמת האפשרית שקיימת בדעות מה"מקשה השמרנית", ובכך – גם אם הן נמנעו מלפגוע פגיעה ישירה בחופש הביטוי (והמחשבה!) הן פוגעות בו משום שהן חוטאות לפונקציה שלו בתור כלי לגילוי האמת; דרך שיח כן, הגון ואמיתי. וכולנו יודעים שפגיעה בחופש הביטוי הוא פגיעה בתשתית הערכים המודרנית.

אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לאותה פגיעה בחופש הביטוי היא ה"גזענות" וכל מה שקשור אליה. ירצה אדם לומר שאתיופים או, אם להשתמש באוכלוסיה שיותר מקושרת לסוגיה הזו – האפרו-אמריקאים, הם נחותים משאר האוכלוסיה אינטלקטואלית וקוגנטיבית וכי הנחיתות הזו היא ביולוגית. האדם הפשוט, שעובר מנגנון של אינדוקטרינציית קטיפה ליברלית, עלול לומר "זה כמו הנאצים!" ולהתיר דיבורים מסוג זה בתור גזענות טיפשית. אכן, רוב האנשים שרויים תחת האשלייה שגזענות היא מבוססת על שקרי בורות ועל סטריאוטיפים, ובתודעת העם סטריאוטיפ היא מילה נרדפת ל"אמונה לא נכונה לגביי קבוצה של אנשים" (אף על פי שאמפירית, כל סטריאוטיפ הוא נכון בעיקרו), או שרק משום שהשפה של השיח הגזעני, המדבר על עליונות או שונות תכונתית של קבוצות אתניות מסויימות, היא פוגענית ומעליבה על השיח הגזעני עצמו להיעלם מהמפה בעידן נאור כמו שלנו.  הדעה הציבורית הזו יכולה בקלות לחלחל גם למוסדות אקדמיים וגם להשפיע על חוקרים. אף אחד לא רוצה להסתבך ולתרץ בתקשורת מדוע הוא נובר בנושא כה נוראי, אף על פי כן שקיימת כאן שאלה מדעית לחלוטין. אך מה אם אלו שטוענים כי אפרו-אמריקאים / אתיופים נחותים קוגנטיבית וביולוגית בסופו של דבר צודקים? מה אם המדע המודרני, שנחשב לאחד מהנכסים היקרים ביותר של החברה הנאורה, מוצא דברים "לא נאורים" במציאות? ובהקשר לגזענות, הרי שמחקרים מודרניים, שעומדים בסטנדרטים גבוהים למדיי דווקא כן מוצאים הבדלים קוגנטיביים ברורים בין שחורים ולבנים והקונצנזוס היום אומר שיש לכך בסיס ביולוגי. לבד מעניינים כאלה, ישנן עוד סוגיות מה"מקשה הגזענית" שאפשר לחקור ולדון עליהן. נניח הטענה שעל נשים למלא פונקציות מסורתיות במסגרת התא המשפחתי. יכול אדם לומר שכניסתן של נשים לשוק העבודה הרסה את התא המשפחתי המסורתי, דבר שפוגע בחינוכם ובהתפתחותם הההתנהגותית התקינה של ילדים, בקשרים בין גברים ונשים ובסופו של דבר, בתפקוד החברה – שכן בריאותו של התא המשפחתי הוא הבסיס לתפקוד תקין של החברה ואם הוא פגוע, הרי שהחברה כולה תיפול לתהומות. האם הדעה הזו כ"כ שגויה, טיפשית ופסולה? לראותי, ואולי אני אוויל מוחלט, הדברים האלה שציינתי אינם רק לגיטימיים -אלא אף נכונים. אך בחברה שלנו, ישנה השתקה שקטה שנמשכת עשורים ותמשך אולי עוד כמה (אם האנושות לא תשמיד את עצמה), עד אשר דעות כאלה יבעטו מהחברה לחלוטין – עד אשר לא נוכל לשאול שאלות קשות, שקורעות את רשת הבטחון של העולם המודרני ונאלץ לחיות בדיסטופיה האקסליאנית.

כולנו מתחנכים על ערכים מסויימים ואנחנו חושבים שהם הנעלים ביותר וזו לדעתי הבעיה הגדולה של החברה שלנו. לא, הבעיה הגדולה ביותר של החברה הליברל-דמוקרטית היא לא הגזענים, הדתיים, השמרניים והלא נאורים. לא רק הם. אם יש בעיה גדולה לפחות כמותם, זו האמונה הארוגנטית של החברה הליברל-דמוקרטית  בצדקת עקרונותיה. החברה שלנו מנכסת לעצמה את האמת, הצדק והמוסר בצורה אבסולוטית מבלי לבחון כל דבר אחר ומשום כך, מצויה בלופ אינסופי של סתירות ואשליות ונקלעת למגננות תמידיות שבעוונן היא מפתחת מנגנוני הגנה אליטיסטיים /שמרניים.

האירוניה משחררת.

הערות
—————

[1] חשוב לציין שהחילון והליברליזציה שמלווה אותו בישראל היא קצת יותר ייחודית מבשאר העולם. אנשים יכולים להחזיק בדעות ימניות במישורים מסויימים (נניח, הסוגיה הפלסטינית-יהודית) ובמישורים אחרים יחזיקו בדעות 'ליברליות' יותר (נניח, שילוב הומוסקסואלים בחברה, סוגיות של רווחה כלכלית וכו'). עם זאת, בגלל שיש קיטוב חברתי שרק הולך ומחמיר בין אוכלוסיות חרדיות / דתיות וחילוניות בארץ, כחלק מהניסיון להגדיר בצורה מאוד ברורה ונחרצת את הזהות של החברה החילונית בקונטרה לחברה החרדית שנתפסת כנחותה יותר, ישנה מגמה יותר משמעותית בשנים האחרונות (בייחוד עקב התחזקות הגלובליזציה התרבותית דרך העולם הדיגיטלי) לאמץ גישות ליברליות (חברתיות) אצל הציבור החילוני.

:קטגוריותUncategorized
  1. מחשבה
    אוקטובר 21, 2012 בשעה 12:42 am

    מאמר מעניין. הוא נופל לקורפוס הקיים של כתיבה אודות הפוליטיקלי קורקט, ובעיקר על ההיבטים השליליים של הפוליטיקלי קורקט. במובן הזה המאמר הוא גם בעל אג'נדה, כיוון שנתן היה גם לנתח את עקרונות "הליבראליזם הנאור" כצורה של מימוש העקרונות הליבראלים הנעלים, שטוענים השמרנים כי חסרים להם. כשלא עושים את זה, כמו כאשר שמרן כותב על הומו-פאשיזם, מבלי לשאת את הקול של ההומואים אלא רק את הכוח שמופעל כלפיו, יוצרים "דמוקרטיה מתגוננת". השמרן מפחד "ממשטרת מחשבות" מופשטת, וזוהי חרדה פרנואידית ומעניינת בפני עצמה, אבל צריך לזכור, שבשונה ממיני "סוטים" להם הממסד לאורך שנים לא אפשר לקיים חיים תקינים, השמרן אינו מפחד מהמשטרה או מרדיפת השלטון. אמת, הוא ישלם מחירים אם ידבוק בעמדות שנתפסות "כפוגעניות", אך לא המשטרה תקנוס אותו, ומצב זה היה נכון מעולם. ואם זה מנחם אותו במשהו, אז גם בחברה ליבראלית "פאשיסטית" הומואים הם שונים, ומשלמים מחירים שונים.

    • tkui
      אוקטובר 21, 2012 בשעה 1:02 am

      המאמר היה צריך להקרא "גילוי הליבראליזם: כשהרוב לא מקבל את מה שהוא רוצה"
      המאמר אינו מציע, כעולה מהשם שלו, שקבלה של הומואים היא "האמת של החברה", אדרבא הוא טוען שכמו אנסטסיה רבים, קרי אנשים בחברה חושבים דברים שונים בתכלית, יותר בקרב חרדים ודתיים. זהו עקרון חשוב, כיוון שהליבראליזם מסדיר יחסים שבין רוב למיעוט, ואם אכן הומואים הם המיעוט במקרה הזה, וקבלה של הומואים היא נחלת קבוצה אך לא נחלת הכלל, אז להבעת עמדה זו חשיבות מיוחדת והיא ראויה להגנה *בגוף הכתבה*.
      הכותרת המוצעת החדשה משקפת את גילוי הליבראליזם על ידי הרוב, כשיטה הדורשת ממנו להראות דה פקטו את הערכים הנאצלים שהוא מתיימר לייצג (וודאי דורש שיתקיימו ביחס אליו). אשת ימין ניצית רוצה לנהל משק בית סובייטי, כמיעוט מהגר בחברה יהודית? אדרבא שתרגיש שדרכה היא הנכונה ואיש לא יפצה פה לומר שהיא נראית כמו בוצ'ה, אבל שתראה שהיא לא מכוננת סדר מגדרי סובייטי עבור כל הקבוצות בחברה הישראלית.

      • אוקטובר 22, 2012 בשעה 1:13 am

        1. "במובן הזה המאמר הוא גם בעל אג'נדה. שנתן היה גם לנתח את עקרונות "הליבראליזם הנאור" כצורה של מימוש העקרונות הליבראלים הנעלים"
        כן, זה מאמר המכיל ביקורת (לא meta-analysis), אך מאמר שגם פתוח לביקורת. Move On. אם מקדמים ערכים מסויימים בדרך שהופכית להם במקרה הרע או לפחות איננה נקיית כפיים (תוך כדי הדגשת החשיבות של אותה דרך "נאורה", היינו – סובלנית, מתחשבת, רציונלית, פלורליסטית), אזי – לא ניתן לדבר באופן משמעותי על מימוש עקרונות ליברליים. היות שאנחנו חיים בעולם ליברל-דמוקרטי, שלא תמיד עונה על הציפיות ממנו, ההתנהלות הזו ראויה לביקורת וראוי להבין כיצד בדיוק היא נכשלת.

        2. "אמת, הוא ישלם מחירים אם ידבוק בעמדות שנתפסות "כפוגעניות", אך לא המשטרה תקנוס אותו, ומצב זה היה נכון מעולם."
        זה לא מה שנטען במאמר, ו'פשיזם' לא מתבטא אך ורק בחטיפות רנדומליות של בני אדם עקב הבעת עמדה מנוגדת למשטר או לחברה. "פשיזם" הוא גם כפייה חברתית, תעמולנות ריקה, השתקה של דעות מנוגדות מתוך תפיסה שדעותייך חשובות או נעלות יותר – בחסות מוסדות ממשלתיים, חברתיים ותקשורתיים. לצערם של רבים בעולם המערבי – זה לא פסח גם על ארצות האור. גם לא מאותם אנשים שטוענים שהם נאורים או תומכים (כך הם חושבים) בנאורות או בליברליזם (חברתי). כמו כן, לא בכדי הוזכר כאן עניין החינוך*, שהוא אחד מהכלים החשובים של הממסד לשמר על עצמו ולהטמיע ערכים שנראים ראויים לו. תוצר הלוואי הבלתי נמנע הוא פסילה של דעות או תיאוריות שנכנסות ל'מקשה' אחת ולא נבחנות לגופן.

        3. "המאמר אינו מציע, כעולה מהשם שלו, שקבלה של הומואים היא "האמת של החברה".
        השימוש במילה "אמת" מדבר על האמת הפורמלית או התיאורטית והרצויה. אותה אמת תיאורטית התחילה לקרום עיר וגידים ב-200 השנים האחרונות ובעשורים האחרונים היא מתעצמת ומואצת. המאמר מקבל את ההצעה שהאמת הפורמלית הזו הפכה לאמת מיינסטרימית בקרב האוכלוסיה המערבית. אמת היא לא עניין אבסולוטי, וזה לא מה שנטען כאן.

        4. "זהו עקרון חשוב, כיוון שהליבראליזם מסדיר יחסים שבין רוב למיעוט, ואם אכן הומואים הם המיעוט במקרה הזה, וקבלה של הומואים היא נחלת קבוצה אך לא נחלת הכלל, אז להבעת עמדה זו חשיבות מיוחדת והיא ראויה להגנה *בגוף הכתבה*."

        א. המאמר לא יוצא מנקודה הנחה ליברלית חברתית או ליברל-דמוקרטית. לפיכך, הוא לא אמור להגן על דעות "מיעוט".
        ב. מדובר כבר במשהו שבאופן מובנה מגנים עליו במסגרת קשת הדעות הלגטימית / רצויה במערב. מדובר על דעה מיינסטרימית (נחלת הכלל, אם תרצה) במערב וכזו שהופכת לאט לאט לכזו בישראל. כתוצאה ממגננה זו ישנם עניינים אחרים שמושלכים הצידה, ודעות או תפיסות שנשללות באופן בוטה ולא רציונלי. החלטתי להגן על עמדות שראויות (לטעמי) יותר להגנה ולרה-לגיטימציה.

        5. "אדרבא שתרגיש שדרכה היא הנכונה ואיש לא יפצה פה לומר שהיא נראית כמו בוצ'ה, אבל שתראה שהיא לא מכוננת סדר מגדרי סובייטי עבור כל הקבוצות בחברה הישראלית."
        חזרנו למדור הפרנויה? מכוננת סדר מגדרי סובייטי? אם דבר אחד הוכח בכל הפרשה הזו, היא שהסדר המגדרי (שהוא לא רק סובייטי, אגב, אלא גם יהודי בחלק גדול מאוד מההיסטוריה) הזה מוחלף באופן נמרץ בסדר אחר.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: